רש"י על איוב ג׳:ג׳

3 אִוָּלֶד בּוֹ. לְשׁוֹן עָתִיד, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: הַלְוַאי וְיֹאבַד הַיּוֹם שֶׁהָיִיתִי עָתִיד לְהִוָּלֵד בּוֹ, וְאָז לֹא הָיִיתִי נוֹלָד:

4 וְהַלַּיְלָה. אַף הִיא תֹּאבַד:

5 אָמַר. שֶׁיֹּאמַר הַמְבַשֵּׂר אֲשֶׁר עָלָיו הַדָּבָר מֻטָּל:

6 הוֹרָה גָבֶר. שֶׁעִיבֵּר אָבִי אֶת אִמִּי. בִּנְקֵבָה נוֹהֵג לוֹמַר ׳הוֹרָתָה׳, וּבְזָכָר נוֹהֵג לוֹמַר ׳הוֹרָה אֶת הַנְּקֵבָה׳:

7 וְהַלַּיְלָה אָמַר. זֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁחִסֵּר הַמִּקְרָא אֶת דְּבָרָיו, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ מִי הוּא; וּמְלִיצָתוֹ: אָמַר הָאוֹמֵר. וְדוֹמֶה לוֹ ״הֲיָרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים״ עמוס ו:יב – הָיָה לוֹ לוֹמַר: אִם יַחֲרוֹשׁ אָדָם בַּבְּקָרִים. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ נדה טז:: מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַהֵרָיוֹן, ׳לַיְלָה׳ שְׁמוֹ: